נפגעי פעולות איבה

לאור המצב הביטחוני הרגיש במדינתנו, אזרחי ישראל חשופים לפגיעות בעקבות פעולות איבה, אשר עלולים להתרחש בכל זמן ובכל מקום.

המדינה מכירה בחבותה לפצות את נפגעי פעולות האיבה אשר להם נגרמו נזקי גוף/ רכוש בגין הפעולה.

את הפגיעות ניתן לסווג לשתי קטגוריות:

נזק ישיר – למשל אדם אשר נפצע מדקירת סכין או דריסת רכב.
נזק עקיף – נזק נפשי בשל נפילות טילים או אזעקות.

ישנו מגוון רחב של פגימות פיזיות ונפשיות ולא כולן ידועות לציבור הרחב.

לדוגמא: אדם שרץ לממד בזמן אזעקה ונחבל יכול להיות מוכר כנפגע איבה.
בנוסף, גם התפרצות מחלות בעקבות המצב הבטחוני כגון סוכרת, פיברומיאלגיה, חרדה או אירוע מוחי/ התקף לב עשויים להיות מוכרים ככאלה שנגרמו בעקבות פעולות האיבה.

במקרי מוות הפיצויים משולמים עבור הנפגע או בני משפחתו.

החוק שמסדיר את חובתה של המדינה לפצות נפגעי איבה הוא חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970 (חוק התגמולים).

הנפגעים זכאים להטבות ותגמולים אשר נועדו לסייע להם בשיקום ובהחלמה.

דרכי הפיצויי: תגמולים חודשיים, מענקים שנתיים/ חד פעמיים, תשלום הוצאות.

שיעורי התגמולים הכספיים נקבעים בהתאם להוראות חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תש"יט-1959 (חוק הנכים).

כיצד מקבלים פיצויים בגין נזקי פעולות האיבה?

ראשית, יש להוכיח כי המקרה נופל בגדר פעולת איבה.

לרוב, המקרה מדבר בעד עצמו והרשויות פונות באופן עצמאי אל הנפגעים על מנת לסייע להם במיצוי זכויותיהם. כאשר מקרה הפגיעה שנוי במחלוקת, הנפגע צריך להוכיח שאכן מדובר בפעולת איבה על פי הגדרתה בחוק.

מחלוקת לגבי ההכרה באירוע כפעולת איבה עלולה לעכב את קבלת הפיצויים.
מי שמוסמך לקבוע האם מדובר בפעולת איבה היא  ה"רשות המאשרת" במשרד הביטחון.

הם מקבלים את פרטי התביעה ובוחנים את כלל הנסיבות על מנת לקבוע אם מדובר היה באירוע איבה. במידה ונקבע שלא מדובר באירוע איבה – ניתן להגיש ערר תוך 60 יום לוועדת הערעורים.

מועד הגשת התביעה
בהתאם לחוק, הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי תעשה בתוך 12 חודשים מהיום בו התרחשה פעולת האיבה שבגינה תובעים.
חשוב לדעת שככל שהתביעה תוגש מאוחר יותר – סיכוייה להתקבל יקטנו בשל קושי בהוכחתה. אך ככל שלתובע יש הוכחות, מסמכים, תמונות וראיות נוספות המעידות על כך שאכן התרחש האירוע בו הוא נפגע ושהפגיעה נגרמה לו בזמן ועקב אותו אירוע איבה ניתן להגיש גם לאחר המועד האמור.

תנאי הזכאות לפיצויים לנפגעי פעולות האיבה:

המוסד לביטוח לאומי הוא אחראי על תשלום הפיצויים לנפגעי פעולות איבה.

זאת בהתאם להתקיימות לפחות אחד מתנאי הזכאות הבאים:

כאשר הנפגע:
• תושב ישראל בעת הפגיעה
• בעל אזרחות ישראלית
• נפגע מחוץ לישראל ואינו תושב ישראל, אך לא חלפה עדיין שנה מהמועד שבו הוא חדל להיות תושב ישראל.
• הנפגע אינו אזרח ישראלי אבל נפגע בישראל בעודו שוהה בה כחוק.
• הנפגע הוא תושב השטחים ללא תעודת זהות ישראלית אשר נפגע בתחומי מדינת ישראל (לא כולל יו"ש ועזה) כאשר שהותו הייתה כחוק.
• הנפגע תושב חוץ הנפגע בחו"ל תוך כדי ובעקבות עבודתו אצל מעסיק ישראלי.

קביעת דרגת הנכות :

המוסד לביטוח לאומי קובע את דרגת הנכות ובהתאם לכך את סוג והיקף הפיצויים:

• דרגת נכות מתחת ל 9%– אין זכאות לפיצויים.
• דרגת נכות הנעה בין 10-19%– הנפגע יהא זכאי למענק חד פעמי הנע בין 55,000 ₪ ועד ל– 210,000 ₪.
• דרגת נכות מעל ל 20% – הנפגע יהא זכאי לקצבה חודשים לכל החיים לצד מימון טיפולים, לימודים אקדמאיים, דמי הבראה ועוד – על חשבון המדינה.

נפגע אשר לא שלם עם החלטת הוועדה הרפואית זכאי לערער עליה.

נוסף לכך נפגעי פעולות האיבה זכאים להטבות במגוון נושאים למשל: סיוע בפתיחת עסק עצמאי, הטבות ברכישת דירה, מלווה לנכה, רכישת תרופות שלא בסל הבריאות, מימון טיפולים פסיכולוגים ועוד.

וזאת במטרה להקל ולסייע על הנפגעים בהתמודדותם  עם הפגיעה הפיזית והנפשית כלכלית וחברתית.

בני משפחתו של הנפגע, הנאלצים לטפל בו ולעזור לו בגלל נכותו, יהיו זכאים גם כן לזכויות והטבות למשל סבסוד מקום לינה בקרבת בית החולים בו אושפז הנפגע, החזרים על הפסד ימי עבודה ועל נסיעות, טיפולים פסיכולוגיים ועוד.

סיוע וליווי מקצועי של עורך דין העוסק ובקיא בתחום נפגעי פעולות האיבה, עשוי להגדיל משמעותית את סיכוי הנפגעים לקבל פיצוי משמעותי ולדאוג לסדר הליכים נכון ותקין לצד התמודדות מול הרשויות והוועדות הרפואיות לשם קביעת דרגת נכות והגשת ערעור בעת הצורך.